הקדמה

מערכות חינוך בעולם כולו שמות לעצמן מטרה דומה, והיא להכין את הילדים לחיים בחברה ולהבטיח את השתתפותם בשגשוגה. על מנת להשיג מטרה זו,  כל מדינה מציעה תכנית לימוד מקיפה שבדרך כלל מחלקת את הידע לפי דיציפלינות שונות – מתמטיקה, הסטוריה, ספרות ומדעים. השפה המקומית ושפה שניה אחרת ( לעיתים קרובות אנגלית) תופסות מקום חשוב במערכת השעות של התלמידים. וכך, בכל העולם מורים נתקלים באתגרים דומים : מצד אחד הם רוצים לעורר את ענינם של התלמידים והתלמידות לחומר הנלמד ולהבטיח כך את השתתפותם ולעודד את הצלחתם האקדמית, מצד שני הם מחויבים לייחודיות של הדיציפלינה הנלמדת למרות הקשיים שהיא מעמידה לעיתים קרובות בפני התלמידים. מבחינה זו, הגישה האינטרדיציפלינרית מייצגת יתרונות רבים למורים שמעיזים ללכת במסלולה.

מבחינה אקדמית, אין עוררין ששליטה בשפה היא הכרחית על מנת להצליח לקרוא טקסטים בהסטוריה או פילוסופיה שדנים במושגים יחסית אבסטרקטיים ויכולים להיות ארוכים ומסובכים. בדומה, נראה ברור שיותר קל ללמוד מדעים וטכנולוגיה למי ששולט בחוקים מתמטיים בסיסיים. אבל צריך גם להזכיר שללמוד טקסט מעניין ורלוונטי בהסטוריה עשוי לעודד את התלמידים שלא תמיד מראים מוטיבציה רבה ללמוד את חוקי הדקדוק. וכשמבינים שמתמטיקה היא לא סדרה של תרגילים בחשבון אלא דרך להבין את המציאות בה אנו חיים, היא יכולה להפוך ליותר רלוונטית לתלמידים רבים.

מבחינה תאורטית, נזכיר שהדיציפלינות השונות נוצרו מתוך כוונה לחקור אותן לעומק, אבל גם מתוך הסתכלות מאוד רציונלית על העולם. במציאות, יותר קשה להפריד בין התחומים השונים שצריך להבין כדי לנתח ארועים שונים. שאלות אקטואליות כמו התחממות גלובלית נותנות דוגמא מצוינת : לצד ההבנה של המושג המדעי של ההתחממות של כדור הארץ, חשוב להבין את ההסטוריה של החברה האנושית מאז המהפכה התעשייתית, כמו את הדינמיקה הפוליטית בין מדיניות מפותחות ומתפתחות, אך גם לנתח שאלות אתיות על ההתנהגות שצריך לאמץ כל אזרח ושאלות כלכליות על פיתוח בר-קיימא בחברה באופן יותר רחב. עוד דוגמא עכשווית היא שאלת החיסונים והסירוב של חלק מהאוכלוסיה להתחסן שמעורר יותר ויותר ביקורת בעולם כולו. כדי להבין את הסוגיה צריך לשאול מהו חיסון (מדעים) ואיך החיסונים השפיעו על החברה (הסטוריה) ולמה צריך להתחסן (אזרחות ואתיקה) וכו…

הלימוד על נושאים מורכבים אלו – מענינות מאוד את הצעירים מאחר והם נמצאים בלב מחלוקת מדעית וחברתית, אך גם מהווים מוקדים רגישים לדיון בכיתה – מאחר והם נוגעים לערכים ואמונות אישיות של המורים כמו של התלמידים. אימוץ גישה אינטרדיציפלינרית בכיתה מאפשר להבטיח ניתוח מלאשל השאלה.

זו הסיבה שבמסגרת שיעור לתואר שני במדעי החינוך באוניברסיטת קוויבק בטרואה ריבייר (העיר של שלושת הנהרות), עבודת הגמר הציעה לסטודנטים להציג פרקטיקה אינטרדיצפלינרית למורים בתחומים שונים ובכל רמות הלימוד (בית ספר יסודי, תיכון, קולג׳ ואוניברסיטה). בחרנו לפרסם את המאמרים שלהם במסגרת ספר שיהיה נגיש לכל, ויוכל להוות השראה למורים בכל העולם. מאמרים של חוקרים אחרים מקוויבק ומהעולם משלימים את התמונה ונותנים פרספקטיבה באמת אינטרדיציפלינרית במלוא מובן המילה.